לקראת העימות השלישי

לצערי, לא היה לי זמן לעדכן את הבלוג בשלושת השבועות האחרונים. אלה היו שלושה שבועות רוויי אירועים, אשר ככל הנראה הביאו את המרוץ לבית הלבן לנקודת האל-חזור. כמובן ששום דבר לא גמור ועדיין יש שלושה שבועות עד יום הבחירות, אבל בהיסטוריה של ארה"ב לא היה מועמד שהצליח לחזור מפיגור דומה בסקרים לזה שטרמפ נמצא בו כעת. זה נכון גם לגבי הסקרים ברמה הארצית, אבל בולט במיוחד ברמת המדינות והאלקטורים: קלינטון מובילה בבטחה בכל המדינות ה"כחולות" (ר' פוסט קודם בנושא) ובנוסף יש לה כ-4-5% יתרון בפלורידה, שזה בפני עצמו כמעט ומבטיח לה זכייה. מעבר לכך, יש לה יתרון ניכר בניו מקסיקו, קולורדו, וירג'יניה, ניו המפשיר; ויתרון מסוים באוהיו, צפון קרוליינה, ונבדה. לפי חלק מהאתרים שמסכמים סקרים, היא עשויה אפילו לזכות בג'ורג'יה ואריזונה.

העימות הסגן-נשיאותי

אוקטובר דווקא התחיל באופן מוצלח מבחינת הרפובליקנים. בעימות בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא, מייק פנס, מושל אינדיאנה הרפובליקני, יצא כשידו על העליונה. המועמד הדמוקרטי, הסנאטור טים קיין, הגיע לעימות עם אסטרטגיה לא נכונה: הוא בעצם המשיך את הקו המרכזי של הקמפיין שאומר שטרמפ איננו מועמד ראוי לנשיאות. הבעיה היא שטלוויזיה היא מדיום ויזואלי, וכשקיין דיבר על טרמפ, לא הופיעה תמונה של טרמפ בצד השני של המסך, אלא זאת של פנס, שהיה רגוע וענייני, והגיב לטענות של קיין בהערות בסגנון: "מה פתאום? טרמפ מעולם לא אמר את זה". כמו כן, ההפרעות התכופות של קיין בזמן שיריבו מדבר, דווקא יצרו את הרושם שהרפובליקני הוא המועמד הסביר.

קיין היה צריך להתעמת עם פנס ולא עם טרמפ. הוא היה צריך להכריח את פנס להגן על טרמפ בנקודות שבהן הוא לא באמת מסכים עם טרמפ (למשל, סחר בינ"ל ומדיניות חוץ), מה שהיה מכריח את פנס להכריע בין הנאמנות לטרמפ לבין העתיד הפוליטי האישי שלו במקרה של הפסד. למזלו של קיין, הרייטינג של העימות הסגן-נשיאותי נמוך, ולא נראה שהייתה לו ההשפעה כלשהי על הסקרים.

הקלטת הלוהטת

שלושה ימים אחרי העימות הנ"ל, התגלתה אותה קלטת מפורסמת שבה טרמפ מתגאה במה שלא ניתן לתאר אלא כתקיפה מינית. יו"ר בית הנבחרים והמועמד הרפובליקני לסגנות ב-2012, פול ראיין, היה אמור להופיע באירועי קמפיין של טרמפ באותו סוף השבוע, והחליט לבטל. זה היה הסימן שהתחיל נטישה המונית של בכירים רפובליקנים את המועמד של מפלגתם לנשיאות.

למה דווקא הקלטת הזאת הייתה הקש? קשה לומר. הדברים אמנם דוחים, אבל מכל מה שאנחנו יודעים על טרמפ, האם יש באמת מישהו שחשב שהוא לא סוג האנשים שאומרים דברים כאלה? האם ההתבטאויות הגזעניות והמיזוגיניות שלו שנאמרו בעצרות והופעות בתקשורת באופן גלוי חמורות פחות ממה שאמר לפני יותר מעשור באיזה תכנית ריאלטי? יכול להיות שזו הפוריטניות של השמרנים שרגישה יותר לגבר נשוי שמתפאר בכך שהוא תופס לנשים אחרות ב-pussy, או אולי זה פשוט ניצול של הזדמנות: עד העימות הראשון היתרון של קלינטון היה במגמת ירידה, אבל משם הוא התהפך ורפובליקנים החליטו שחודש לפני הבחירות עדיף שהבוחרים לא יזהו אותם עם טרמפ.

כך או כך, מעבר להשפעה הישירה של הקלטת, יש את ההשפעה העקיפה: העיסוק בה לגמרי משקיט כל דבר אחר. למעשה, גם היום, כמעט שבועיים אחרי, העיסוק בנושא מטביע כמעט לגמרי כל עיסוק בנושאים שהיו יכולים לפגוע בקלינטון. בפרט, המסמכים החדשים שחשפה וויקיליקס על ההרצאות פרטיות של קלינטון, מהן משתמע שהיא יותר ידידותית לסחר חופשי ממה שהיא מנסה להציג כרגע. בסיטואציה אחרת זה היה יכול להוביל לדיון חשוב על סחר בינ"ל ויחסי חוץ, שאולי היה עוזר לטרמפ.

העימות השני

טרמפ דווקא הגיע מוכן יותר לעימות השני, והמעמד היה הרבה פחות חד-צדדי מאשר העימות הראשון. היו אפילו סימנים של דיבור על מדיניות (למשל, כשהסביר שהוא יחליף את רפורמת הבריאות של אובמה בהגברת התחרות – זו אמנם נוסחה רפובליקנית ישנה מאוד, ויש הרבה סיבות להאמין שהיא לא יכולה להיות פתרון לבעיות האמתיות של המערכת, אבל ניחא). הוא גם כמעט והצליח לעורר דיון על הפרשיות של קלינטון, אבל אז הוא הבטיח שכשהוא יהיה נשיא היא תהיה בכלא. למותר לציין שאיום בכליאת יריבים פוליטיים איננו פרקטיקה פוליטית מקובלת בארה"ב.

טרמפ  גם לראשונה בעצם הודה שלא שילם מס הכנסה פדרלי במשך שנים, וטען שזה מוכיח שהוא "חכם". הוא טען שהוא מבין איך מערכת המס עובדת, ולכן הוא יידע איך לשנות אותה. קלינטון, לטענתו, נמצאת בכיס של התורמים העשירים שלה שבדיוק כמוהו מנצלים את השיטה, ולכן היא לא תקיים את ההבטחות שלה לרפורמה במערכת המס. (אגב, וורן באפט שחרר אחרי כמה ימים את טפסי המיסים שלו כדי להוכיח שהוא דווקא כן משלם מס הכנסה פדרלי, ולא מנצל את הפרצות שטרמפ מנצל).

בקיצור, הקונצנזוס של הסוקרים והפרשנים הוא שקלינטון ניצחה גם בעימות השני, אבל בנקודות ולא בנוקאאוט.

עימות שלישי ואחרון היום

היום יערך העימות השלישי  (ארבע בבוקר בשעון ישראל). יש להניח שקלינטון תנסה להימנע מטלטלות מיותרות. הופעה סולידית כמו בעימות השני צריכה להספיק.

טרמפ צריך יותר מזה. הוא צריך להגיע עם תחמושת טובה נגד קלינטון ולא להיגרר למחזות ההזוי. הבעיה של הקמפיין שלו היא שהם לא מצליחים לגרום לו להתכונן לעימותים – הוא לא מצליח להתרכז במהלך ההכנות. בשבועות האחרונים המסר שלו בעצרות פומביות הוא שהמערכת כולה מושחתת, ושצפויים להיות זיופים בקנה מידה רחב ביום הבחירות שמאורגנים ומתואמים על ידי בנקים וארגונים בינלאומיים. המסר הזה נקלט טוב אצל התומכים השרופים שלו, אבל אם הוא יגיד את זה בעימות, זה לא יעזור לו אצל המתלבטים.

כמובן שגם אם טרמפ ייתן הופעה מוצלחת בעימות שכמו שציינתי בהתחלה, יש לו עדיין פער מאוד גדול לסגור.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s