עימות ראשון

אני אוהב את הפורמט של העימותים האמריקאיים, כי זה בדרך כלל המקום היחיד שבו המועמדים ממש מנהלים דיון על נושאים שעל הפרק. זאת מסורת עתיקה בפוליטיקה של ארה"ב, שמתחילה כנראה בעימותים בין לינקולן לדאגלס בבחירות של 1858. אבל העימות של אתמול, כמו כל מערכת הבחירות השנה, לא היה דוגמא טובה לעימות פוליטי, לפחות במובן שהוא כלל מעט מאוד דיון על נושאים שעל סדר היום ועל התוכניות של המעומדים. אני לא חושב שיש מישהו שלמד משהו על הטענות בעד ונגד לבנות חומה על הגבול עם מקסיקו, על דרכים להתמודד עם מתח בין-גזעי, צמצום האי-שוויון, וכו'.

אפשר להטיל חלק מהאשמה על המנחה: לסטר הולט יכול היה להכריח את המועמדים להתייחס יותר לתוכניות שלהם לעתיד ואולי קצת פחות ללחוץ אותם על אמירות שלהם מהעבר. אפשר גם להאשים את טרמפ, לא ספציפית את ההתנהגות שלו בעימות, אלא באופן יותר כללי. רוצה לומר, שעם מועמד כמו דונלד טרמפ שמוכיח כל פעם מחדש שהוא לא מבין שום דבר במדיניות, ומשחרר תוכניות שכל כך לא מחוברות לעובדות ומתחלפות כל שבועיים, קשה ואולי אין טעם לנהל דיון רציני על פוליטיקה. אבל בעיקר, הדרך שבה הנתנהל העימות היא בעיקר פרי התכנון המצוין (מבחינתם) של הצוות של קלינטון.

בשביל להבין את כוונתי נתחיל באסטרטגיה של טרמפ. דונלד טרמפ הגיע לעימות עם תוכנית פשוטה: המסר שלו מהמשפט הראשון היה שהמדינה נמצאת במצב איום ונורא בכל החזיתות, ושנשיאות של הילארי קלינטון תהיה עוד ארבע שנים של אותו דבר. הוא עשה כל מאמץ לחבר את קלינטון למה שנתפס אצל הרבה מהבוחרים ככשלונות של ממשל אובאמה (למשל, מאזן הסחר השלילי וספציפית הסכם הסחר הטרנס-פסיפי, רפורמת הבריאות, ההתמודדות מול דאע"ש). הנה למשל המשפטים הראשונים שהוא אמר בעימות (התימלול המלא):

תודה, לסטר. המשרות שלנו עוזבות את המדינה. הן עוברות למקסיקו. הן עוברות להרבה מדינות אחרות. אתם רואים את מה שסין עושה, ביחס לייצור המוצרים שלנו…

 

אציין רק שדי מקובל בדברי פתיחה לברך את המועמד השני, לומר כמה דברים פתיחה כלליים. אני לא חושב שטרמפ התכוון להיות פחות רשמי בכוונה. אני חושב שהוא היה לחוץ ובטעות קפץ ישירות לפסקה השנייה של מה שהוא התכוון להגיד.

כבר בפעם הבאה שלקלינטון ניתנה זכות הדיבור היא כללה בדבריה את העקיצה הבאה:

הוא [טרמפ] התחיל את העסק שלו עם 14 מיליון דולר שהוא הלווה מאביו, והוא באמת מאמין שככל שעוזרים יותר לעשירים, יהיה יותר טוב לכולם.

זה לכאורה ויכוח ישן בין רפובליקנים אם הטבות מס לעסקים מועילות לצמיחה יותר או פחות מהתערבויות ממשלתיות אחרות, אבל למשפט הזה יש מטרה אחרת. זה פתיון. וטרמפ בלע אותו בלי היסוס. כשקלינטון סיימה המנחה שאל אותו על תוכניות ספציפיות יותר, והוא אמר:

ובכן, קודם כל — ולפני שנתחיל עם זה [ההתיחסות לשאלה] — אבא שלי נתן לי הלוואה מאוד קטנה ב-1975 ואני בניתי חברה ששווה הרבה מילארדים של דולרים…

כי כפי שכבר אמרתי בעבר, טרמפ לא יכול להתאפק מאשר להפוך כל דבר לדיון על טרמפ. וככה בדיוק המשיך שאר העימות, כאשר קלינטון כל הזמן משלבת בתוך דבריה אמירות שנועדו להוציא את טרמפ משווי משקל (ואני בטוח שתוכננו היטב מראש).

הנה עוד דוגמא שחביבה עלי במיוחד. בשלב מסוים קלינטון התייחסה לכך שטרמפ לא פרסם (כמקובל בשנים קודמות) את דו"חות המס שלו מהשנים האחרונות. טרמפ צפה את ההתקפה הזאת מראש, והציע דיל: הוא ישחרר את הדוחות (למרות שעורכי הדין שלו ממליצים לו לא לעשות זאת) בתנאי שקלינטון תפרסם את 33,000 הודעות האימייל שלה שנמחקו. אבל לקלינטון יש יותר שליטה עצמית מאשר לטרמפ. היא התעלמה לחלוטין מההצעה, והמשיכה להעלות השערות על הסיבות בגינן טרמפ לא משחרר את הדו"חות: "אולי הוא לא שילם מס פדרלי בכלל" כי יש שנתיים בעבר שבהן אנחנו יודעים שהוא לא שילם מס פדרלי (כאן טרמפ התערב ואמר שזה מוכיח שהוא "חכם", לא בטוח שהקהל אהב את זה). ואז הגיע העקיצה הכואבת היותר: "אולי הוא פחות עשיר ממה שהוא רוצה שנחשוב". היה ניכר בפניו של טרמפ שהוא עצבני. בשלב הזה היא ציינה שטרמפ עשה את העושר שלו על הגב של אחרים, כמו למשל זה של מתקין וילונות שהיה בקהל. הוא התקין וילונות במועדוני גולף של טרמפ אבל לא קיבל את התשלום שהגיע לו. טרמפ התערב שוב: "אולי הוא לא עשה עבודה טובה, ולא הייתי מרוצה".

אני יכול עוד להמשיך, אבל אולי נסתפק בזה. התוצאה היא הסכמה מקיר לקיר בקרב הפרשנים שקלינטון "ניצחה" בעימות. אבל האמת היא שאין כזה דבר לנצח בעימות, השאלה היחידה היא איך העימות משפיע על קבוצה קטנה של בוחרים שטרם החליטו למי להצביע, ואף אחד לא באמת יודע מי אלה האנשים האלה. שני הסקרים היחידם שראינו מאז יום שני מצביעים על שיפור משמעותי במצבה של קלינטון, אבל זה עדיין מוקדם להגיע למסקנות.

ביום שלישי הקרוב העימות בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא. יש לי תחושה שמבחינת תוכן פוליטי, הולך להיות עימות יותר מעניין מהעימותים הנשיאותיים. מייק פנס הרפובליקני הולך לעשות כל מאמץ לדאוג לכך שהדיון לא יהיה על טרמפ אלא על אובאמה. נראה מה יקרה.

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s